הפסיכולוגיה השיקומית היא גישה טיפולית, אבחונית ותיאורטית לעבודה עם אנשים ובני משפחה שמתמודדים עם נכויות ומחלות פיזיות, נפשיות, התפתחותיות, חברתיות, משברי חיים וחוויות של אבדן וטראומה בכל שלבי החיים (החטיבה השיקומית בהסתדרות הפסיכולוגים)
התמודדות עם נכות
אדם שחווה משבר שהותיר אותו עם נכות, מרגיש לא פעם, שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו. כל מה שהכיר וידע על עצמו, יכולותיו, ותפקודו בעולם עשוי להתערער עד ליסוד. אנשים מוצאים את עצמם מגיבים לשינויים אלה בכל מיני דרכים (חרדה, דיכאון, זעם, חוסר אונים, התעלמות וכיו"ב) ויידרשו לגייס את כל משאביהם על מנת לכונן מחדש את חוויית היציבות של עולמם.
מידת הקושי שיחווה, אדם שמתמודד עם נכות, עוצמת התגובה ויכולת ההסתגלות יהיו קשורים לאופי המגבלה, מידת הכאב, התמיכה מהסביבה, כמו גם אישיותו וניסיונו האישי. כפסיכולוגית שיקומית אני מתאימה את הטיפול ליכולותיו וצרכיו של האדם והעבודה הטיפולית תיעשה בהתאם לאופן שבו נגדיר ביחד את המטרות. בדרך כלל, יכלול הטיפול תהליך עיבוד של האבדן שחווה וכינון מחודש של חוויית יכולת, ערך, משמעות ומסוגלות, דרך המפגש עם המציאות החדשה של חייו.
התמודדות עם חולי
מצב של חולי מסיט את החיים ממסלולם ודורש התארגנות מחודשת אל מול מציאות מעוררת דאגה. סדרי העדיפויות משתנים ושיגרת החיים כוללת עתה בדיקות, טיפולים רפואיים וכן איסוף אינפורמציה על המחלה ועל אפשרויות הריפוי. לא פעם האינפורמציה הרפואית מציפה ברגשות של חוסר אונים ונדרשת קבלת החלטות במצבי חוסר ודאות.
לצד כל זאת יש צורך לשמור כמה שניתן על חיי היום יום בעבודה ובלימודים, בבית ובגידול הילדים או הנכדים. ההתמודדות עם מחלה קשה מעוררת מחשבות קיומיות על החיים. יש שיחפשו משמעות או סיבתיות, יש שיהרהרו על העבר ויעשו חשבון נפש ויש שיעדיפו לבטא את עצמם בדרך של יצירתיות. זו תקופה שבה התמיכה של הסביבה הקרובה- משפחה וחברים נעשית משמעותית, אך לצד זאת גם המשאבים הפנימיים של האדם בשעה זו עומדים למבחן. משאבים אלה קשורים לאישיות שלו, לניסיון החיים, לניסיון קודם עם חולי ומצבי משבר, ליכולת להיות לבד, להיות יצירתי וביכולת לשתף.
היתרון בשיתוף של איש מקצוע בתקופה זו, הוא באפשרות ליצור דיאלוג פורה על נושאים כאובים וקשים שלא פשוט לדבר עליהם עם בני משפחה. למשל, היכולת לגעת ברגשות כואבים של ייאוש, אשמה, בושה והחמצה שלא פעם מתעוררים במפגש עם חולי, ולאפשר למטופל לנוע בין רגשות אלה לרגשות של סיפוק, אהבה, המשכיות ובוודאי תקווה.
התמודדות עם פגיעת ראש
פגיעת ראש יכולה להתרחש כתוצאה ממחלה, אירוע מוחי, גידול או פגיעת ראש טראומתית (בעקבות תאונה למשל). המצוקות שאנשים מדווחים עליהם לאחר פגיעת ראש הן מגוונות וקשורות להיבטים של תפקוד קוגניטיבי, רגשי, התנהגותי, חברתי, לימודי ותעסוקתי. כל אלה יכולים להתבטא בטווח רחב של סימפטומים כמו ירידה ביכולות קוגניטיביות, נכות פיזית, כאבי ראש, קשיים בזיכרון, קשיים בקשב וריכוז וכן קשיים בקבלת החלטות ופתרון בעיות בחיי היום יום. פגשתי מקרים רבים שבהם אדם עבר ניתוח להוצאת גידול מראשו, ונשלח לביתו ללא תהליך של שיקום או הסבר על השינויים שיחווה בעצמו ובחייו כתוצאה מכך.
לכאורה המצב הרפואי טופל, הגידול הוצא, אך האדם ימצא את עצמו מתמודד עם מצב חדש ולא מוכר ויתקשה להשיב לעצמו את חייו כפי שהכירם טרם הניתוח. מצב כזה, מותיר את האדם להתמודד לבד עם שינויים שחש בעצמו ועם תגובה רגשית טבעית של חרדה, דכדוך וחוסר אונים, בדרך כלל ללא הבנה שלו או של סביבתו לגבי הסיבות למצוקתו.
אנשים לאחר פגיעת ראש, חווים לא פעם שינויים בעצמם, שמערערים עד מאוד את החוויה הכי בסיסית עבור כל אחד מאתנו- מי שאנחנו. הטיפול עוסק אם כן, במשימה של השבת התחושה השלמה והקרובה שלנו את עצמינו.
איך עושים זאת? דרך הכרות מחודשת עם עצמך שלאחר הפגיעה, שמאפשרת תהליך של גיבוש חלקי העצמי השונים (למשל, קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים), וכפי שאלה מתבטאים במישורי החיים השונים (תעסוקתיים, חברתיים וזוגיים). התחום המקצועי שעוסק בהשפעה של הפגיעה במערכת העצבים המרכזית על התפקוד, נקרא נוירופסיכולוגיה. זהו תחום מחקרי, אבחוני וטיפולי שדורש התמחות ספציפית וייחודית באקדמיה ובקליניקה.
כנוירופסיכולוגית אני יודעת להתאים את סוג הטיפול ודרך העבודה לכל מטופל על פי צרכיו. אני אשלב ידע וכלים מתחום הפסיכותרפיה, הטיפול השיקומי וההבנה הנוירופסיכולוגית. הטיפול יכול לכלול גם על פי הצורך הדרכת הורים, טיפול בזוג, טיפול מערכתי וכיו"ב.
טיפול ותמיכה בבני משפחה
בני משפחה של אדם שנפגע בעקבות נכות, חולי או פגיעת ראש, חווים מקרוב את השינויים והמצוקה שעובר בן משפחתם ומהווים עבורו סוכני שיקום וגורמי תמיכה משמעותיים. לצד זאת, בני המשפחה עצמם חווים לא פעם חוויה הדומה לזו של יקיריהם שנפגעו וזאת בשל ההשלכות הדרמתיות על חייהם. המשימה שלהם היא, אם כן, כפולה- להוות גורם יציב ותומך לבן משפחתם שעבר את הטראומה, אך גם לנסות לשמור על חוויה המשכית ויציבה של עצמם בתקופה רוויית שינויים, קשיים והתמודדויות.
עקב כך, חשוב שבני המשפחה ילוו אף הם בתהליך, כדי לקבל תמיכה, ליווי, אינפורמציה והדרכה. במקרים בהם עולה הצורך ניתן להציע טיפול פסיכולוגי לבן המשפחה על מנת לתמוך בו בהתמודדותו ולעזור לו לעבד את אבדנו.
